מידרוג מפרסמת מעת לעת דוחות מיוחדים הנוגעים לענפים או מנפיקים מסוגים מסויימים. הדוחות המיוחדים אינם מהווים דו"חות דירוג ו/או מתודולוגיות דירוג מבחינת תכנם או כוונתם ואין בהם כדי לשנות את שיטות ההערכה המתוארות במסגרת הדוחות המתודולוגיים. ככלל, דוחות מיוחדים נועדו על מנת: 1) לפרסם את הערכות מידרוג ביחס לנושאים או להתפתחויות הנוגעות למנפיק/ים מסוימים, 2) לתאר מגמות מאקרו כלכליות או מגמות בענף ולציין את כיוון השפעתם על הדירוגים )למשל: שינוי בביקושים בענף מסוים, התפתחויות בחקיקה או התפתחויות רגולטוריות), 3) להסביר תהליכי דירוג מסוימים על מנת לעזור למשקיעים להבין כיצד נקבע הדירוג, לרבות כיצד נלקחות בחשבון בדירוג מגמות מסוימות.

 

 

בבחינת המרווחים החציוניים בבסיסי ההצמדה השונים של אג"ח קונצרניות, נראה כי בהמשך למגמה שאפיינה את החודשים האחרונים, גם בחודש פברואר נסגרו המרווחים לעומת החודש הקודם (בממוצע חודשי) הן במגזר השקלי והן במגזר הצמוד ולאורך כל סולם הדירוג (תרשים 13). עוצמת צמצום המרווחים הייתה גבוהה יותר באגרות חוב המדורגות בדרוגים נמוכים יותר (A2.il ומטה), כאשר במגזר השקלי צמצום המרווחים היה משמעותי יותר, גם נוכח העדפת אפיק זה, תוך קיבוע עלויות והקטנת אי ודאות (ריבית קבועה והיעדר חשיפה אינפלציונית) שעשויה לאפיין את האפיק הצמוד תוך ניצול הסביבה האינפלציונית הנוכחית. בגזרת תיאבון הסיכון ניכר שהוא ממשיך לגדול תוך צמצום מרווחים ברמות דירוג נמוכות יותר של A3.il ומטה. במגזר השקלי, צמצום המרווחים היה משמעותי ביותר בעיקר בין רמת דירוג של Baa1.il ל- A3.il (10 נקודות בסיס).  

תמונה דומה מתקבלת גם בהשוואת התשואות בחודש פברואר ביחס לחודש העוקב עם ירידת תשואות לאורך כל סולם הדירוג, אשר הוסבר בעיקר מצמצום המרווחים בעוד עקום הבסיס (חסר סיכון) שמר על יציבות למעט עליה קלה בחלק הארוך (תרשים 15) שמעל ל- 10 שנים ובניגוד לירידה בחודש ינואר, אולם טווח זה פחות מאפיין את שוק האג"ח המקומי ולכן ללא השפעה על הדירוג. שיעור האינפלציה החזוי משוק ההון לשנה הראשונה ירד לרמה של 0.0% בחודש פברואר, לעומת רמה של 0.3% בחודש ינואר (תרשים 12). 

מרווחי החובות הנחותים (אג"ח Coco's) של הבנקים (אגוד, לאומי, הבינלאומי ודיסקונט) מוסיפים להיות גבוהים מרמת המרווח שמשקף הדירוג החציוני שבהם דורגו, בפער ממוצע שנע בטווח שבין 0.6% ל-0.8% (תרשים 18). פער זה ממשיך לשקף את רמת הסיכון (נדחות ומנגנוני ספיגת הפסדים) שהמשקיעים רואים במכשירים אלה והיעדר ניסיון בתמחורם. נציין כי בחצי השני של החודש הפער הצטמצם ביחס לחצי הראשון ביחס לחובות אלו. 

בחלוקה לפי ענפי פעילות נשמר מדרג הסיכון בין הענפים המרכזיים- סיכון נמוך יותר במוסדות פיננסים (בנקים וחברות ביטוח) וסיכון גבוה יותר בחברות אחזקה ונדל"ן. בחינת התשואה החציונית של אג"ח קונצרני צמוד מדד מראה כי בממוצע בחודש פברואר 2017 חלה ירידה שבין 10 ל- 20 נקודות בסיס ביחס לחודש הקודם ברוב הענפים (למעט ביטוח) והיא נותרה גם החודש, בדומה לחודש שעבר, מתחת לרמה של 2.0% בכל הענפים (תרשימים 16 ו-17). מדרג הסיכון בין הענפים משתקף גם בתנודתיות התשואות (פער הריביות), כאשר התנודות המשמעותיות ביותר שנחזו בתשואות ב-12 החודשים האחרונים, נמצאו חברות מענף הנדל"ן (תרשימים 19 ו-20). 

בהשוואה גלובאלית בין המשק המקומי לגלובאלי למח"מ של מעל ל- 5 שנים ולנקודת החתך של יום ה- 31.01.2017, נבחין בשוני בין רמות הדרוג הנמוכות והגבוהות, כאשר בדרוגים הגבוהים (עד A1) נפתח פער ריביות שלילי (ריבית גבוהה יותר בשוק הגלובאלי) בעוד בדרוגים הנמוכים יותר פער הריביות חיובי (תרשים 21) וללא שינוי מחודש קודם. פרמיית ה- CDS בחתך גלובאלי שמרה על יציבות מסוימת ביחס לחודש הקודם (תרשים 22).