דוח מיוחד- ניתוח נתוני אג"ח קונצרני סחיר
דוח מיוחד- ניתוח נתוני אג"ח קונצרני סחיר
מטרת דו"ח זה להציג ולנתח את תיק האג"ח הקונצרני הסחיר בישראל לסוף שנת 2014, המגמות העיקריות בהתפתחות התיק וההנפקות בשנה החולפת. חלקו הראשון של הדוח סוקר את ההתפתחויות בתיק האשראי העסקי בישראל ותמהיל המימון של מגזר זה. החלק השני מציג את ההתפתחויות בגיוסי אג"ח קונצרני בשנת 2014 ובראייה רב שנתית והחלק השלישי מנתח את יתרת התיק הסחיר בהיבטים של תמהיל ענפי, ריכוזיות מנפיקים, דירוגי מנפיקים וצפי פרעונות .
אלעד סרוסי, אנליסט בכיר
elads@midroog.co.il
סיגל יששכר, ראש תחום מימון חברות
i.sigal@midroog.co.il
מטרת דו"ח זה להציג ולנתח את תיק האג"ח הקונצרני הסחיר בישראל לסוף שנת 2014, המגמות העיקריות בהתפתחות התיק וההנפקות בשנה החולפת. חלקו הראשון של הדוח סוקר את ההתפתחויות בתיק האשראי העסקי בישראל ותמהיל המימון של מגזר זה. החלק השני מציג את ההתפתחויות בגיוסי אג"ח קונצרני בשנת 2014 ובראייה רב שנתית והחלק השלישי מנתח את יתרת התיק הסחיר בהיבטים של תמהיל ענפי, ריכוזיות מנפיקים, דירוגי מנפיקים וצפי פרעונות(1).
מקורות האשראי לסקטור העסקי בישראל – מגמות עיקריות
עלייה ביתרת האג"ח הסחיר בזכות הגידול בגיוסים. יתרת האג"ח הקונצרני הסחיר לסוף שנת 2014 הסתכמה בכ-288 מיליארד ₪ ערך נקוב(2), לעומת כ-265 מיליארד ₪ לסוף שנת 2013 – גידול של כ-8.5%. הגידול ביתרת הערך הנקוב נבע מהיקף ההנפקות השנה (ראה להלן), שעלה על היקף הפירעונות המשוער, ובהתחשב באג"ח שנמחקו מהמסחר במסגרת הסדרי חוב או רכישה עצמית. התיק כולל 274 מנפיקים שונים על פני 715 סדרות אג"ח. התיק הקונצרני מהווה כ-20% מהאשראי למגזר העסקי בישראל נכון לאוקטובר 2014. התפלגות האשראי למגזר העסקי בישראל, אוקטובר 2014
מקור: בנק ישראל
מגמה רב שנתית של ירידה בחלקם של הבנקים במימון המגזר העסקי. החלק הארי של האשראי למגזר העסקי (49%) נובע מהבנקים בישראל. כ-20% נוספים ממומנים בידי בנקים זרים וספקים מחו"ל. אג"ח לא סחיר והלוואות מוסדיים מהווים כל אחד 4%-5% נוספים מהמימון. השינוי הבולט בתמהיל המימון של המגזר העסקי בשנה החולפת וכחלק ממגמה רב שנתית, הינו ירידה בחלקם של הבנקים הישראלים, משיעור של כ-54% בסוף שנת 2010 לשיעור של כ-49% כיום. את מקומם של הבנקים הישראלים תפסו בעיקר הלוואות המוסדיים (מ-2% ל-5%) ואשראי מחו"ל (מ-14% ל-20%). העלייה בחלקו של האשראי מחו"ל מיוחסת, בין השאר, לגידול בחלקם של בנקים זרים במימון תחום הגז הטבעי.
המשך צמיחה בהלוואות הפרטיות. צמצום האשראי העסקי בבנקים וסביבת הריביות הנוחה היוו כר פורה להמשך הצמיחה בשוק ההלוואות הפרטיות. הלוואת פרטיות המועמדות לתאגידים עסקיים ולמימון פרויקטים בידי גופים מוסדיים מהווים את מקור האשראי העסקי הצומח ביותר בשנתיים האחרונות, וזאת ברקע ירידה באשראי העסקי מהבנקים, יציבות יחסית בהיקף האג"ח הסחיר וירידה בהיקף האג"ח שאינו סחיר. יתרת ההלוואות הפרטיות הסתכמה בכ-48 מיליארד ₪ לאוקטובר 2014, בהשוואה לכ-42 מיליארד ₪ באוקטובר 2013 וכ-32 מיליארד ₪ באוקטובר 2012. חלק מהגידול בהלוואות הפרטיות מוסבר בירידה מתמשכת בשנים האחרונות בהיקף האג"ח הלא סחיר (אג"ח שנסחר ברצף המוסדי) ואולם, ההלוואות הפרטיות דומות במהותן לאשראי הבנקאי ומהוות במידה רבה תחליף אליו. כמו כן ההלוואות הפרטיות מפצות את המוסדיים על הירידה בדומיננטיות שלהם בגיוסים הציבוריים. הגידול בהלוואות נובע גם מגידול במימון הפרויקטים בישראל שהולם את צורכי ההשקעה של המוסדיים. אנו מעריכים כי הסדרי החוב שאפיינו את שוק ההון בשנים האחרונות היוו רוח גבית לגידול בהלוואות הפרטיות, תוך שהמוסדיים בוחרים לקבל גמישות בניהול סיכון האשראי.
בשנת 2014 נמשכה המגמה שהחלה בשנת 2011, של הקטנת חלקו של האג"ח הסחיר בתיקי המוסדיים. נכון לחודש אוקטובר 2014 מחזיק הציבור - ישירות ובאמצעות קרנות הנאמנות - כ-57% מיתרת האג"ח הקונצרני הסחיר (לעומת כ-53% בתקופה המקבילה אשתקד). המשקיעים המוסדיים (פנסיה, גמל וביטוח) מחזיקים כ-40% נוספים (לעומת 44% בתקופה המקבילה אשתקד). יתר המחזיקים הם בעיקר הבנקים הישראלים (כ-2.0%) ומשקיעים זרים (כ-1.0%).
התפתחות האשראי למגזר העסקי בישראל לפי גורם מממן, באחוזים
מקור: בנק ישראל
חלקו של אג"ח קונצרני סחיר בתיקי המשקיעים המוסדיים וקרנות הנאמנות
מקור: בנק ישראל
הגיוסים בשנת 2014 לעומת שנת 2013
עלייה חדה בהיקף הגיוסים בזכות הנפקות ענק למוסדיים וגידול בגיוסי הבנקים. בשנת 2014 הסתכם היקף הנפקות האג"ח הקונצרני בכ-56 מיליארד ש"ח ערך נקוב לעומת כ- 35 מיליארד ₪ בשנת 2013. בנטרול הנפקות ענק של פרויקט תמר (6.9 מיליארד ₪) וחברת החשמל (4.7) הסתכם היקף ההנפקות בכ-44 מיליארד ₪ ערך נקוב – גידול של 27% לעומת השנה הקודמת. הגידול מוסבר בעלייה חדה בגיוסי הבנקים וכן הנפקות גדולות בהיקפן למשקיעים מוסדיים זרים ומקומיים שבוצעו בידי כי"ל ובי-קום.
התפלגות סך הנפקות אג"ח קונצרני לפי תחומים עיקריים, במונחי ערך נקוב
בנטרול ההנפקות בחו"ל נרשמה ירידה בהיקף הנפקות הקורפורייט. היקף הנפקות הקורפורייט(3)בשנת 2014 הסתכם בכ-31 מיליארד ₪ ערך נקוב, לעומת כ- 29 מיליארד ₪ ערך נקוב בשנת 2013 – עלייה של 7%. גידול זה נבע בעיקר מהנפקות ענק למשקיעים מוסדיים, זרים ומקומיים, שביצעו כי"ל ובי-קום, כל אחת בהיקף 800 מיליון דולר, וסה"כ כ- 6.2 מיליארד במונחים שקליים. בנטרול הנפקות אלו, היקף הגיוסים בקורפורייט עמד על כ-25 מיליארד ₪ בשנת 2014 לעומת כ-29 מיליארד בשנת 2013. יש להדגיש כי השנים 2013 -2014 מהוות שנות שיא בהיקף גיוסי הקורפורייט מאז שנת 2007, כאשר בין השנים 2008-2012 עמד היקף הגיוסים הממוצע על כ-20 מיליארד ₪ לשנה.
ענף נדל"ן ובינוי רשם ירידה בהיקף ההנפקות עם כ- 15 מיליארד ₪ לעומת כ-17 מיליארד ₪ בשנה הקודמת. ענף נדל"ן ובינוי הוסיף להוות את מגזר הגיוסים הגבוה ביותר, עם כ-47% מסך הנפקות הקורפורייט וכ-33% מסך ההנפקות (כולל הבנקים אך ללא תמר וחח"י). ביתר ענפי הקורפורייט (מסחר, תעשייה, תקשורת, אנרגיה ושירותים) הסתכמו ההנפקות בכ-16 מיליארד ₪ ערך נקוב לעומת כ-12 מיליארד ₪ בשנה הקודמת (כ-10 ו-12 בנטרול הנפקות כיל וביקום, בהתאמה). התפלגות סכום ההנפקות בקורפורייט לפי ענפים עיקריים, אלפי ₪ ערך נקוב
התפלגות סכום ההנפקות בקורפורייט לפי ענפים עיקריים, אלפי ש"ח ערך נקוב
התמורות בשוק ההון משתקפות היטב בתמהיל המנפיקים בשוק הקונצרני. תמהיל המנפיקים הגדולים בשנים האחרונות מצביע באופן מובהק על התמורות בשוק ההון בשנים אלו: בשנת 2010 היו אלו חברות האחזקה שריכזו את המקומות הראשונים בהנפקות (קבוצת דלק, החברה לישראל וסקיילקס - כל אחת עם 5-6% מהיקף הגיוסים בקורפורייט); בשנת 2011 היו אלו חברות התקשורת, ערב המשבר בענף (בזק, סלקום ופרטנר– כ-10% כל אחת) ובשנת 2012 עמדו בראש חברות הנדל"ן המניב הגדולות (מליסרון, גזית גלוב ונכסים ובניין– כ-8% כל אחת). השנים 2013-2014 התאפיינו בביזור מנפיקים. הנזילות הגבוהה בשווקי ההון והחיפוש אחר התשואה הפכו את השוק הקונצרני זמין עבור יותר מנפיקים, לרבות מנפיקים חדשים (שנת 2014 אופיינה בריבוי יחסית של מנפיקים חדשים, 9 במספר, מרביתם בענף נדל"ן ובינוי) ולרבות מנפיקים בדירוגים נמוכים יותר. בשנת 2014, 10 המנפיקים הגדולים בתחום הקורפורייט היו אחראים לכ 27% מהיקף הגיוסים, זאת לעומת כ-40% בשנים הקודמות. זאת ועוד, המנפיקים הגדולים היוו כל אחד בין 2-4% בלבד זאת לעומת שיעורים גבוהים יותר בשנים קודמות. השינוי האמור מוסבר גם בירידה בהיקף הגיוסים מצד מנפיקות גדולות בשל גיוסים גבוהים שבוצעו בשנה הקודמת וכן תחרות על האשראי לחברות הגדולות, מצד הבנקים ומשקיעים מוסדיים.
10 המנפיקים הגדולים בשנת 2014 (קורפורייט בלבד)(4)
שיעור המנפיקים הגדולים מסך הנפקות הקורפורייט
יותר מנפיקים לא מדורגים. שיעור המנפיקים בדירוגים גבוהים של A1 ומעלה עמד בשנת 2014 על 25% מסך המנפיקים בקורפורייט, לעומת 29% בשנת 2013 ו 33% בשנת 2012. שיעור המנפיקים בדירוגים בינוניים A2-A3 עמד על 36% (32% בשנת 2013) ואילו שיעור המנפיקים בדירוגים נמוכים יחסית בקבוצת Baa עמד על 15% לעומת 20% בשנת 2013. שיעור המנפיקים שאינם מדורגים כלל עמד על 25% מסך המנפיקים (כ-2.8 מיליארד ₪) לעומת 20% בשנת 2013 (2.0 מיליארד ₪).
התפלגות הנפקות לפי דירוג המנפיק – קורפורייט בלבד
עלייה במרווח המימון. המרווח (מרווח תשואה מאג"ח ממשלתי) החציוני עלה באופן מהותי לקראת סוף שנת 2014 בכל קבוצות הדירוג. העלייה התרחשה ברקע משבר המטבע ברוסיה והירידות החדות במחירי הנפט שהגדילו את רמת אי הוודאות.
מרווח ממשלתי חציוני לפי קטגוריית דירוג רחבה
מרבית החוב בדירוגים נמוכים אינו מובטח. בהתייחס לפרופיל הבטוחות של אגרות החוב שהונפקו השנה, הניתוח שערכנו מצביע על כך כי מבין סדרות אגרות חוב שהונפקו בדירוגים בקבוצת Baa ומטה או שהונפקו ללא דירוג כלל (סה"כ 56 סדרות בשתי הקטגוריות), רק 40% מהסדרות כללו בטוחות ספציפיות כלשהן, ואילו 60% לא כללו בטוחות כלשהן. מבין הסדרות שהונפקו ללא בטוחות כלשהן בקטגוריות שנבדקו (דירוג בקבוצת Baa או ללא דירוג), כ-56% (19 סדרות) כללו שעבוד שלילי לטובת מחזיקי האג"ח. במונחי ערך נקוב, 35% מהערך הנקוב שהונפק השנה בדירוגים הנמוכים יחסית (קבוצת Baa ומטה) או ללא דירוג, כלל בטוחות כלשהן ואילו 65% מהערך הנקוב (כ-3.0 מיליארד ₪ ערך נקוב) באותן קטגוריות לא כלל בטוחות כלשהן. מבין הסדרות שהונפקו עם בטוחות בקטגוריות הנסקרות, כ-40% כללו שעבוד של מניות חברה בת, כ-35% שעבוד על תזרימים עתידיים מפרויקט נדל"ן והיתר שעבודים שונים לרבות שעבוד על רכוש קבוע.
חברות האחזקה שומרות על פרופיל נמוך ופועלת להקטנת מינוף גם ברקע חוק הריכוזיות. מאז שנת 2011 חלקן של חברות האחזקה בגיוסים חדשים נמוך מאוד, ואינו עולה על 1.0-2.0 מיליארד ש"ח לשנה, תוך סכומי גיוס נמוכים יחסית למנפיק. זהו שינוי משמעותי בהשוואה לשנות העבר, בהן חברות האחזקה הניעו את השוק הקונצרני והיו אחראיות לחלק ניכר מההנפקות. המנפיקה הבולטת השנה הייתה כאמור בי-קום עם הנפקה גדולה וחריגה של 800 מיליון דולר. מעט המנפיקים הנוספים השנה מקרב חברות האחזקה הסתפקו בסכומים צנועים יותר, הבולטות שבהן: צור שמיר עם 280 מיליון ש"ח ואינטרנט זהב עם 126 מיליון ש"ח. הקיטון בהיקף ההנפקות של חברות האחזקה הוא גם פועל יוצא של חוק הריכוזיות, במסגרתו נדרשות הפירמידות הגדולות לצמצם קומות ועושות זאת בין השאר באמצעות מימוש נכסים ומחזור התחייבויות במערכת הבנקאית (החזקות שבהן) או בחו"ל. לחברות האחזקה פרעונות גבוהים יחסית בכל שנה, בהיקף של כ-4.5 מיליארד ש"ח.
חברות התקשורת מתמקדות באתגרים העסקיים ומורידות מינוף. חברות התקשורת מקטינות מינוף בשנים האחרונות באמצעות צמצום דיבידנדים, צמצום השקעות והקטנת הון חוזר, ומאבדות את מעמדן הדומיננטי בשוק ההנפקות, עם היקף גיוסים של כ-2.0 מיליארד ש"ח השנה, בדומה לשנת 2013. חברת בזק הייתה אחראית לכמחצית מסכום הגיוסים השנה וסכום משמעותי נוסף של כ- 500 מיליון ש"ח גייסה חלל תקשורת. אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך גם בשנה הקרובה.
הבנקים ניצלו הזדמנות לגיוס מקורות זולים. המגזר הפיננסי ובראשו הבנקים רשם בשנת 2014 גיוסים בהיקף של כ-11 מיליארד ש"ח ערך נקוב לעומת כ-5 מיליארד ש"ח בלבד בשנת 2013, ובסכום דומה לשנת 2012. גיוסי הבנקים מתמקדים בחוב בכיר, לאחר שהנפקות כתבי ההתחייבות הנדחים נעצרו כמעט לחלוטין בשנים האחרונות, מכיוון שאינם מוכרים עוד כהון משני. בשנה החולפת התמקדו הבנקים בגיוס מקורות ארוכי טווח כתחליף לפקדונות גדולים וכמקור זול יחסית. בלטו בגיוסים מזרחי-טפחות שהיה אחראי לכ-60% מהנפקות הבנקים השנה ובנק הפועלים עם 30%.
יתרת תיק האג"ח הקונצרני: סיכום מגמות עיקריות
הענפים הדומיננטיים ביתרת הערך הנקוב: בנקים ונדל"ן
המוסדות הפיננסיים ובראשם הבנקים וכן ענף הנדל"ן והבינוי מוסיפים להוות הסקטורים הדומיננטיים ביתרת תיק הקונצרני, עם ערך נקוב של כ-88 מיליארדי ₪ (כ-30% מהתיק) וכ-80 מיליארד ₪ (כ-28%), בהתאמה. הענף השלישי בגודלו הוא חברות האחזקה עם כ-31 מיליארד ₪ ערך נקוב (כ-11%). בשנה החולפת ניכרת ירידה נוספת בחלקן של חברות האחזקה, משיעור של כ-15%. ירידה זו נבעה מגיוסים נמוכים של חברות האחזקה לעומת היקף פירעונות גבוה יחסית, מגמה שנמשכת מזה שלוש שנים.
התפלגות מספר המנפיקים לפי ענפים מרכזיים
התפלגות יתרת ע.נ. אג"ח קונצרני לפי ענפים מרכזיים
ירידה הדרגתית ברמת ריכוזיות המנפיקים
20 המנפיקים הגדולים, מתוך סך של כ-274 מנפיקים, מרכזים כ-52% מיתרת הערך הנקוב לסוף שנת 2014 (55% ב-2013). בנטרול הבנקים וחברות התשתית הממשלתיות, שיעור זה יורד לכ-46%, בהשוואה לכ-48% בשנה שעברה. ריכוזיות המנפיקים נובעת בראש וראשונה מהריכוזיות הגבוהה במגזר העסקי כולו ובשוק ההון בתוך כך. שנית, שוק ההנפקות הקונצרני מאופיין בסלקטיביות גבוהה ונגיש בעיקר למנפיקים איכותיים ובדירוגים גבוהים יחסית, שהינם על פי רוב גם גדולים בהיקף פעילותם ובנכסיהם. ואולם מגמה זו השתנתה בהדרגה בשנתיים האחרונות ואנו רואים גידול במספר המנפיקים בכל שנה, יותר מנפיקים קטנים ויותר מנפיקים לא מדורגים. גם הירידה בהיקף ההנפקות של חברות האחזקה הגדולות תורמת לירידה בריכוזיות הערך הנקוב הקונצרני.
מרבית הערך הנקוב מדורג אולם כ-40% מהמנפיקים אינם מדורגים
כ-94% מיתרת הערך הנקוב לסוף שנת 2014 הינן אג"ח מדורגות. הדירוג החציוני של מנפיקי הקורפורייט בלבד (ללא מוסדות פיננסים וחברות תשתית ממשלתיות) הינו Baa1 (A3 שנה קודמת) במונחי מספר מנפיקים ובמונחי ערך נקוב, בגבול התחתון של דירוג A1 (בדומה לשנה קודמת). פער זה בין הדירוג החציוני במונחי מנפיקים לבין הדירוג החציוני במונחי ערך נקוב נגזר מהריכוזיות הגבוהה של התיק, כפי שהוצג לעיל, ומהקורלציה החיובית הקיימת בין איכות המנפיק לבין גודלו. הערך הנקוב שאינו מדורג מהווה כ-11% מסך יתרת הערך הנקוב בתחום הקורפורייט (כ-8% שנה קודמת). שיעור המנפיקים שאינם מדורגים הינו גבוה יותר, כ-37% מסך המנפיקים בקורפורייט (דומה לשנה קודמת), אולם אלו בעיקר מנפיקים קטנים. התפלגות הדירוגים בתחום הקורפורייט לסוף שנת 2014 מצביעה בעיקר על קיטון ביתרת הערך הנקוב של הדירוגים הספקולטיביים וגידול בקבוצת מעבר של חברות בדירוג A1 לקבוצת ה-Aa. בתחום הדירוגים הגבוהים ניכרת עלייה מהותית בשיעור הערך הנקוב בדירוג A1, בעיקר על חשבון קבוצת ה-Aa3.
התפלגות אג"ח קונצרני לפי דירוגים: קורפורייט בלבד
במונחי יתרת ערך נקוב
במונחי מספר מנפיקים
יתרת הערך הנקוב בהסדר מוערכת בהיקף של כ-7.0 מיליארד ₪ לעומת כ-11 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה, ירידה שנובעת בעיקר מהשלמת הסדרי חוב ומחיקות
נכון לסוף שנת 2014, יתרת האג"ח הסחיר העומדת בשלבי הסדר שונים נאמדת על ידינו בכ-7.0 מיליארד ₪ ערך נקוב, זאת לעומת כ-11 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. במהלך שנת 2014 נכנסו לשלבים שונים של הסדר חוב אגרות חוב בהיקף של כ 3.0 מיליארד ₪ ערך נקוב, הכוללים בעיקר את אגרות החוב שהנפיקה קרדן אן וי (כ 1.7 מיליארד ₪ ערך נקוב) ואגרות החוב שהונפקו על ידי מירלנד (כ-0.9 מיליארד ₪ ערך נקוב). מנגד, יצאו מהסדר אגרות חוב בהיקף גבוה יחסי של כ 6.5 מיליארד ₪ ערך נקוב, חלקם הגדול נמחק במסגרת ההסדר וחלקם נפרס מחדש לאחר מחיקה חלקית. בין המנפיקים העיקריים שיצאו מהסדר במהלך השנה החולפת נכללים אלביט הדמיה (כ-2.0 מיליארד ₪ ערב ההסדר), צים (כ-1.3 מיליארד ₪) ואידיבי אחזקות (כ-1.3 מיליארד ₪).
פירעונות קרן של כ-36 מיליארד ₪ ערך נקוב צפויים השנה, מכך כ-21 מיליארד ₪ בתחום הקורפורייט
בשנת 2015 עומד לפירעון אג"ח קונצרני בסכום מוערך של כ-36 מיליארד ₪ ערך נקוב (קרן בלבד, במונחי ערך נקוב), לעומת סכום מוערך של כ-31 מיליארד ₪ שעמדו לפירעון בשנת 2014. ללא מוסדות פיננסים וחברות תשתית ממשלתיות, היקף הפירעונות הצפוי בשנת 2015, נאמד בכ-21 מיליארד ₪ ערך נקוב, בדומה לסכום המוערך שנפרע בשנת 2014. יש להדגיש כי נתוני הפירעונות אינם כוללים אג"ח בהסדר, כך שפריסת לוחות הסילוקין לאג"ח שבהסדר, יכול שתשפיע על עומסי הפירעון בשנים הקרובות. העלייה בהיקף הערך הנקוב העומד לפירעון בשנה הקרובה, לעומת השנה החולפת נובעת בעיקר מעלייה משמעותית בהיקף הפירעונות של חברת חשמל ושל בנקים.
לוח סילוקין לפירעון יתרת הערך הנקוב לדצמבר 2014 – ללא סדרות בהסדר חוב, במיליארדי ₪ ערך נקוב (פרעונות עד שנת 2019 בלבד)
סך התיק הקונצרני הסחיר
* היתרה לפירעון משנת 2019 ואילך (מצטבר) הינה כדלקמן: קורפורייט כ-62 מיליארד ₪ ערך נקוב(5), פיננסי כ-31 מיליארד ₪ ותשתיות כ-16 מיליארד ₪.(6)
קורפורייט בלבד
* היתרה לפירעון משנת 2019 ואילך (מצטבר) הינה כדלקמן: נדל"ן כ-30 מיליארד ₪ ערך נקוב, אחזקה כ-7.3 מיליארד ₪ ואחר כ-17 מיליארד ₪.
להלן הפירעונות הצפויים לתחום הקורפורייט בלבד (לא כולל מוסדות פיננסיים וחברות תשתית ממשלתיות) וללא סדרות בהסדר חוב, לפי קבוצת דירוג ראשית במונחי ערך נקוב, דצמבר 2014, במיליארדי ₪:
ריכוזיות גבוהה של הקבוצות העסקיות הגדולות. חמש קבוצות העסקים הגדולות(7) מרכזות כ-63.6 מיליארד ₪ ערך נקוב לסוף שנת 2014, המהווים כ-38% מתיק הקורפורייט, בדומה לסוף שנת 2013 וכ- 22% מכלל התיק הקונצרני (כולל בנקים ותשתיות ממשלה), לעומת כ-24% בסוף שנת 2013. בשנת 2014 חלה עלייה בחלקה של קבוצת בזק, וניכרת ירידה בולטת בחלקן של קבוצת דלק, החברה לישראל וקבוצת אידיבי.
חלק הקבוצות העסקיות הגדולות בסך ערך נקוב (ללא בנקים וביטוח)(8)
ענף הנדל"ן והבינוי
גידול בחלקו של הענף בתיק האג"ח הקונצרני
ענף הנדל"ן והבינוי מרכז כ-28% מיתרת הערך הנקוב של האג"ח הקונצרניות, בסך של כ-80 מיליארד ₪ לדצמבר 2014, שיעור דומה לזה של שנת 2013 (27%). בשנת 2013 גייסו המנפיקים בענף כ-15 מיליארד ₪ ערך נקוב, לעומת כ-17 מיליארד ₪ ערך נקוב בשנת 2013. נכון לסוף שנת 2014, כ-93% מהערך הנקוב המונפק של ענף הנדל"ן מדורג לפחות על ידי אחת מחברות הדירוג. בתוך כך, כ-47% מיתרת הערך הנקוב מצויה בדירוגים גבוהים יחסית של A1 ומעלה, זאת לעומת כ-55% בסוף שנת 2013.
הדירוג החציוני של מנפיקי הנדל"ן והבינוי במונחי מספר מנפיקים הינו A3. הדירוג החציוני במונחי ערך נקוב הינו A2, לעומת A1 בשנת 2013, בעיקר עקב גיוסים נרחבים בדירוג A2 (כ-38% מסך הערך הנקוב שגויס השנה). בבחינת רמת הריכוזיות בענף, ניתן לראות יציבות בחלקם של חמשת המנפיקים הגדולים בשנתיים האחרונות. קבוצות אלו בענף ריכזו בין 43%-45% בשנים אלו.
ענף הנדל"ן: קבוצות המנפיקים הגדולים (כשיעור מהערך הנקוב בענף), דצמבר 2014(9)
כ-2.8 מיליארד ₪ מהערך הנקוב בענף מצוי בשלבים שונים של הסדר חוב, בהשוואה לכ-4.3 מיליארד ₪ בסוף שנת 2013. הירידה בסכום האג"ח בהסדר נובעת בעיקר מיציאת אלביט הדמיה מהסדר. היקף הפירעונות הצפוי בענף בשנת 2015 עומד על כ-9.5 מיליארד ₪ ערך נקוב, גבוה מהסכום המשוער שעמד לפירעון בשנת 2014 (כ-7.6 מיליארד ₪). היקף הפירעונות בענף צפוי לעלות בשנים הקרובות ולנוע בין 8.5-10.5 מיליארד ₪.
ענף הנדל"ן: לוח סילוקין לפירעון יתרת הערך הנקוב לדצמבר 2014 (עד 2019 בלבד), במיליארדי ₪
ענף הנדל"ן: לוח סילוקין לפירעון יתרת הערך הנקוב לדצמבר 2014 (עד 2019 בלבד), במיליארדי ₪
חברות אחזקה(10)
נמשכת הירידה בחלקן של חברות האחזקה ביתרת הערך הנקוב
חברות האחזקה מרכזות כ-11% מיתרת הערך הנקוב לחודש דצמבר 2014, בסך של כ-31 מיליארד ₪. חלקן של חברות האחזקה מצוי במגמת ירידה בשנים האחרונות, משיעור שיא של כ-20% בשנת 2010. הקיטון חל נוכח ירידה בהיקף הגיוסים ביחס לפירעונות לצד מחיקה של אגרות חוב שנכנסו להסדר ובעיקר אג"ח שהנפיקה אידיבי החזקות. בשנת 2014 הונפקו על ידי חברות אחזקה כ-0.9 מיליארד ₪ ערך נקוב בלבד, בהשוואה לכ-2.0 מיליארד ₪ בשנת 2013 וכ-1.0 מיליארד ₪ בשנת 2012. ענף האחזקות ריכוזי מאוד. שלושת המנפיקים הגדולים מבין חברות האחזקה הם קבוצת אידיבי, קבוצת דלק והחברה לישראל. מנפיקים אלו מרכזים כ-55% מהערך הנקוב של חברות האחזקה לסוף 2014, לעומת כ-57% לסוך שנת 2013. הירידה נבעה בעיקר מקיטון בהנפקות חדשות של חברות אלו. בשנת 2015 עומד לפירעון כ-3.2 מיליארד ₪ ערך נקוב בידי חברות האחזקות. בשנים הקרובות צפויים להיפרע סכומים דומים, ואילו בשנת 2017 ישנה עלייה בעומס הפרעונות.
חברות אחזקה: המנפיקים הגדולים, מיליארדי ₪ ערך נקוב *
* הנתונים כוללים רק אג"ח שהונפקו בידי חברות האחזקה עצמן וחברות המטה – ללא אג"ח של החברות התפעוליות
ענף מסחר ושירותים
פרופיל סיכון אשראי טוב יחסית לצד פיזור ענפי
ענף המסחר והשירותים עם ערך נקוב של כ-38 מיליארד ₪, מהווה כ-13% מיתרת הערך הנקוב לדצמבר 2014, בשיעור דומה לשנה הקודמת. ענף זה מאופיין בפיזור רחב של מנפיקים ובגיוון ענפי. כ-43% מהערך הנקוב בענף מיוחס לחברות התקשורת והיתר בעיקר לחברות דלקים ואנרגיה (כ-25%) ולחברות ליסינג (כ-16%). כ-21% מהמנפיקים בענף מדורגים A1 ומעלה, אולם הם מחזיקים בכ-56% מהערך הנקוב, בעיקר בזכות גודלן של החברות הבולטות בענף: חברות הטלקום, מפעילות הסלולר וחברות הקמעונאות והאנרגיה. המנפיקות הבולטות בענף המסחר והשירותים בשנה החולפת היו חברות בתחום הזיקוק (פז-נפט ובז"ן) וחברת בזק.
התפלגות ע.נ. לפי תתי ענפים, דצמבר 2014
מנפיקים עיקריים דצמבר 2014 (מיליארדי ₪)
בנקים
הבנקים תורמים ליציבות התיק הקונצרני
הבנקים מרכזים כ-27% מיתרת הערך הנקוב לדצמבר 2014 בהיקף של כ-78 מיליארד ₪, לעומת כ-75 מיליארד ₪ בסוף שנת 2013 (כ-30%). מכשירי החוב של הבנקים נחלקים כיום לשלושה סוגים עיקריים: כתבי התחייבות נדחים (כ-46% מהחוב הסחיר שהנפיקו הבנקים), שטרי הון נדחים (כ-14%) ואג"ח (כ-40%). כתבי ההתחייבות הנדחים שימשו בעבר מקור מרכזי להון משני עבור הבנקים, אולם במסגרת אימוץ כללי באזל III נועד להתכלות ובעתיד לא יוכר עוד ככרית הון. לאור זאת ניכרת עליה בתמהיל האג"ח במקורות החוב של הבנקים, ובשנה האחרונה היוו האג"ח אף מקור ארוך זול יחסית וקצב הגיוסים הואץ.
ענף הבנקאות: לוח סילוקין לפירעון יתרת הערך הנקוב לדצמבר 2014, מיליארדי ₪
[1]הנתונים בדוח זה מבוססים על מערכת אייס, נתוני הבורסה לני"ע ועיבודי מידרוג. הנתונים כוללים אג"ח קונצרני סחיר (כולל רצף מוסדי) לרבות אג"ח המרה. הנתונים אינם כוללים אג"ח שאינו סחיר אשר הונפק למשקיעים מוסדיים. כמו כן הנתונים אינם כוללים אג"ח מובנות, מוצרי מדד ותעודות פיקדון. הנתונים מוצגים במונחי ערך נקוב ולא במונחי פארי או שווי שוק.
[3]קורפורייט – מנפיקים תאגידיים ללא מוסדות פיננסיים (בנקים וחברות ביטוח) וללא חברות תשתית בבעלות ממשלתית (חח"י,נתג"ז ומקורות) וכן ללא מימון פרויקטלי (תמר בונדס).
[4] לא כולל הנפקות של כי"ל וביקום למוסדיים בחו"ל ובישראל.
[5]מזה כ-4.7 מיליארד ₪ בהלוואות בולט של תמר בונד וכ-3.1 מיליארד ₪ של ביקום.
[6] מזה בהלוואות בולט כ-4.9 מיליארד ₪ של חברת חשמל.
[7] כולל אג"ח שהונפק בחברות המטה ובחברות התפעוליות המוחזקות בשליטה, למעט אג"ח של חברות בנות שהינן בנקים או חברות ביטוח - אלו לא נכללים בקבוצת העסקים לצורך ניתוח זה.
[8] קבוצת בזק /חלל- כולל גם אג"ח דולרית שהונפקה למשקיעים זרים.
[9] "גזית" כולל גזית גלוב, נורסטאר וגזית ישראל; "קבוצת כלכלית ירושלים" כולל מבני תעשייה, כלכלית לירושלים, דרבן ומירלנד; "נכסים ובנין" כולל גם גב ים וישפרו; "אפריקה" כולל אפריקה נכסים, אפריקה ישראל ואפריקה מגורים; "מליסרון" כולל גם בריטיש ישראל, בריטיש נכסים.
[10]הנתונים לגבי חברות אחזקה כוללים רק אג"ח שהונפקו בחברות המטה – ללא אג"ח שהנפיקו חברות בנות תפעוליות. ענף חברות האחזקה כולל גם את החברות המחזיקות בגרעין השליטה בחברות התקשורת.
