ענף שיווק הדלקים- דוח מיוחד

שנת 2010 הייתה שנה מאתגרת לענף שווק הדלקים בישראל, כשעיקרה עליית מדרגה ברמת התחרות בענף אשר באה לידי ביטוי בעיקר בתוצאות חציון ראשון 2010. שלוש החברות(1) בענף סבלו משחיקה בתוצאות הפעילות אשר לוותה בגידול ברמות המינוף ופגיעה ביחסי הכיסוי. 

התחרות בענף התבטאה בשני מישורים: האחד, גידול בעלויות השכירות בעקבות תחרות על חידוש הסכמי הפעלה או רכישת תחנות. השני, שחיקת מרווחי הסולר והבנזין נוכח הנחות תחנה והנחות הניתנות ללקוחות ציי הרכב ומועדונים. מגמות אלו התבטאו בשחיקת הרווחיות הגולמית ובגידול בהוצאות המכירה והשיווק ביחס לרווח הגולמי. מגמת השחיקה ברווחיות נבלמה במהלך החציון השני לשנת 2010, בעיקר נוכח התאוששת מרווחי הסולר והתייצבותם לקראת סוף השנה.

שינויים נוספים המייצגים ענף זה כוללים חילופי מנכ"לים (בשתיים מתוך ארבעת חברות שווק הדלקים הגדולות נערכו חילופי מנכ"ל במהלך שנת 2010).

אסטרטגיית החברות לשנת 2011 ומנועי הצמיחה כוללים המשך התרחבות עם הקמת מתחמי תדלוק (בעיקר בהפעלה עצמית) וחנויות נוחות תוך הרחבת סל המוצרים בעולם ה"סובב תחנה". 

מידת עוצמת התחרות בענף בשילוב עם האסטרטגיה השונה שמיישמות החברות בענף, והשפעות מאקרו-כלכליות (בראשן מחירי חבית נפט והיבטים רגולאטורים) יתרמו כולם לרמת הרווחיות ומידת האיתנות הפיננסית אשר יפגינו חברות שיווק הדלקים במהלך השנה. 

סך יתרת האג"ח ליום 31.12.2010 של חברות הדלק מסתכם לסך של כ- 7.98 מיליארד ₪(2), מתוכו כ- 70% אג"ח שהונפק ע"י חברת פז נפט (חלקו מימן את רכישת בית הזיקוק בז"א) וכ- 18% אג"ח שהונפק ע"י דלק ישראל (חלקו מימן את רכישת מסוף פי גלילות).

מטרת מאמר זה הנה סקירת ענף שווק הדלקים בישראל, דגשים עיקריים בהיבט דירוגי(3) ומגמות צפויות לשנת 2011.

מגמות צפויות לשנת 2011: 

חברות שווק הדלקים מאופיינות מחד גיסא במיצוב עסקי גבוה הנתמך בפיזור תחנות ולקוחות, חסמי כניסה גבוהים וביקושים יציבים ומאידך גיסא בשיעורי רווחיות בינוניים, תנודתיות בצורכי הון חוזר, סיכונים תפעוליים ומשפטיים ורגולציה גבוהה. חברות שווק הדלקים חשופות לתביעות משפטיות בסכומים מהותיים ולהשקעות עתידיות בגין יישום תקני איכות הסביבה המחמירים בהדרגה. יש לציין כי פעילות השיווק הישיר מהווה משקולת על רמת המינוף ויחסי הכיסוי נוכח צורכי ההון החוזר ונוכח סיכוני האשראי. רמת הנזילות של חברות שווק הדלקים הנה נמוכה עד מספקת.  

במשק הדלק בישראל פעילות כיום 4 חברות דלק עיקריות: פז נפט, דלק ישראל, סונול ודור אלון המחזיקות יחד בכ-950 תחנות תדלוק ציבוריות בישראל. בנוסף, ישנן חברות שווק דלקים קטנות יותר, הבולטת שבהן הינה טן-חברה לדלק, המחזיקות יחד בסך הכולל כ-130 תחנות דלק ציבוריות. במחצית השנייה של העשור האחרון נפתחו בממוצע כ- 25 תחנות תדלוק בשנה. הטריגר לאלו היה חקיקת חוק משק הדלק (קידום תחרות) בשנת 1994 אשר הסיר מגבלות בענף ובעקבות ביטול הפיקוח על מרבית מוצרי הנפט למעט בנזין. הפרטת בתי הזיקוק בשנים 2006-2007 שינתה אף היא את מפת התחרות בענף שיווק הדלקים כאשר חברת פז רכשה את בית הזיקוק בז"א וזכתה ליתרון לאחר הפיכתה לחברה היחידה בארץ בעלת אינטגרציה אנכית. עם הפרטת פי גלילות, בשנת 2007 רכשה דלק ישראל את מתקן האחסון והניפוק בפי גלילות מתוך כוונה ליצר יתרון אסטרטגי.

ענף שיווק הדלקים בישראל הינו ענף בסיסי, המאופיין בביקושים יציבים, לצד צמיחה מתונה. הענף מאופיין ברמת סיכון בינונית. מחד, חסמי כניסה גבוהים וביקושים יציבים יחסית ומאידך, רמת רווחיות בינונית יחסית לענפים אחרים במשק, צורכי הון חוזר גבוהים ורגולציה גבוהה, כאשר בשנים האחרונות חלה החמרה בדרישות ובאכיפה. 

ארבע החברות הגדולות מחזיקות כ- 88% מסך תחנות הדלק הציבוריות. בשנים האחרונות נתח השוק של החברות הנו יציב, ואיננו צופים נגיסה משמעותית בנתח השוק מצד החברות הקטנות. 

ריכוזיות הענף נבחנה ע"י ביהמ"ש העליון בדצמבר 2006, בפס"ד סונול דור אלון. ביהמ"ש דחה את המיזוג בין דור אלון וסונול, בטענה כי השוק עדיין סובל מחוסר תחרות וכי מיזוג שכזה ייפגע במחולל התחרות. 

בין השנים 2005-2010, חל גידול שנתי ממוצע בשיעור של כ-4% בצריכת בנזין ובשיעור של 1.5% בצריכת הסולר לתחבורה. להלן התפתחות צריכת הדלק בישראל בשנים האחרונות (באלפי קילו-ליטרים)(6):

 

שנת 2010 הייתה שנה חיובית לענף בהיבט של גידול בצריכת התזקיקים. צריכת הבנזין בשנת 2010 הסתכמה בכ-3.37 מיליון טון, עלייה של כ-5% לעומת שנת 2009. צריכת סולר תחבורה בשנת 2010, הסתכמה בכ-2.7 מיליון טון, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

בשנים 2005-2010 צריכת הבנזין בישראל לנפש עלתה בשיעור מצטבר של 6.1%, זאת בעוד צריכת הסולר לנפש ירדה בשיעור מצטבר של 5.0%, למול קצב גידול האוכלוסייה. מפרסומי משרד התשתיות(7) עולה כי השינויים בצריכת הדלקים בענף התחבורה בשנים הללו נובעים בעיקר מהעלאת מס הבלו על הסולר וממעבר למנועים חסכוניים. הביקוש לדלק לתחבורה, גדל ב- 20 השנים האחרונות בשיעור דומה לביקוש הכולל לאנרגיה, אך ב- 20 השנים הבאות יואט קצב צמיחתו ע"ח עלייה בביקוש לגז הטבעי ואנרגיות מתחדשות. עפ"י תחזיות(8), הביקוש העולמי לאנרגיה יגדל ב-  1.7% לשנה בממוצע מ- 2010 ועד 2030. בשנים 1990 - 2010 תרמו הדלקים הפחמימניים 83% מהגידול בצריכת האנרגיה, וב- 20 השנים הבאות נתון זה צפוי לרדת ל-64%. 

קיימות צורות שונות של התקשרויות בין חברות הדלק לבין תחנות הדלק להלן – "זכויות בתחנות תדלוק"(9)

1. תחנות בבעלות חברות דלק

2. תחנות בחכירה של חברות הדלק(עד 25 שנה) 

3. תחנות דלק מושכרות לתקופה קצרה (5-10 שנים) או תחנות בהסכם אספקה בלבד 

 

מניתוח נתוני חברות הדלק לשנת 2010, כ- 24% מתחנות הדלק של ארבע החברות הגדולות הנן במבנה בעלות. כ-58% הנן במבנה חכירה/הסכמי שכירות והשארית תחנות אספקה בלבד (קרי – בבעלות ובהפעלה של אחרים שאינם חברות דלק). פז בולטת בשיעור בעלות גבוה על תחנות דלק (36%) לעומת כ-19% בממוצע ביתר החברות. ניתן לראות כי במהלך השנים החברות עוברות למודל תחנה בהפעלה. מעבר זה מגדיל את הרווחיות דרך שליטה ופיקוח לרבות: רמת שירות, גמישות תפעולית ובקרת סיכוני אשראי. בכך בולטת סונול, שבה חל בין השנים 2007-2009 עלייה בשיעור התחנות בהפעלה עצמית מ-65% לכ-88%.

 להלן פילוח מספר תחנות דלק ציבוריות של החברות השונות, נכון ליום 31/12/2010(10):

 

 

 

הוצאות השכירות של חברות שווק הדלקים נמצאות בשנים האחרונות במגמת עלייה. מניתוח התחייבות לתשלום דמי חכירה, עולה כי בין השנים 2007 לשנת 2010, נרשם גידול של כ-40% בתשלום דמי חכירה (ראה גרף להלן). ניתן ללמוד על הרווחיות של החברות השונות, גם דרך ניתוח הוצאות השכירות מהרווח הגולמי. הוצאות החכירה נוגסות כ-20% מהרווח הגולמי של חברות הדלק, (כולל רווח גולמי ממגזר שיווק ישיר אשר כמעט ואינו נושא הוצאות חכירה). 

אנו מעריכים כי בחלק מהחברות העלייה בהוצאות דמי השכירות טרם גולמה במלואה בתוצאות לשנת 2010, נוכח עסקאות משמעותיות שבוצעו לאורך שנת 2010. לאור זאת אנו מעריכים עלייה מסוימת נוספת בהוצאות השכירות בשנה הנוכחית, שתקוזז בחלקה דרך היחלשות הדולר, כלפיו צמודים חלק מחוזי השכירות ההיסטוריים.

 

 

חנויות הנוחות הנן אחד ממנועי הצמיחה של חברות הדלק. בין השנים 2005-2010 פתחו 4 חברות הדלק הגדולות מעל ל-450 חנויות נוחות, מרביתן נפתחו בשנים 2005-2007. מספר חנויות הנוחות של 4 החברות הגדולות מסתכם בכ-692 ליום 31/12/2010. להערכתנו, הפדיון הממוצע לחנות נוחות בודדת עמד סביב 1.0-1.5 מיליון ₪ בשנת 2010. הרווחיות הגולמית של חנויות הנוחות הנה בטווח של כ-30%-35%. הרווחיות התפעולית של פעילות חנויות הנוחות הינה בטווח של 10%-15% - גבוהה משמעותית מהרווחיות התפעולית המאפיינת את מכירת הדלקים, אך נמוכה בהיקפי המחזורים. להערכתנו, חנויות הנוחות תורמות כ15%-20% מהרווח התפעולי של מגזר מתחמי התדלוק והמסחר. שחיקת מרווחי הסולר והבשלת תחנות רבות שנפתחו בשנים האחרונות הגדילה את תרומתן היחסית בשנה החולפת. בנוסף אנו מעריכים כי חברות הדלקים מיצו במידה רבה את חדירת החנויות וקצב ההשקעות בתחום צפוי להתמתן. 

הביקושים היציבים, היקפי הפעילות הגבוהים, והפריסה הרחבה תומכים ביכולת השבת ההכנסות וביציבות תזרימי המזומנים לאורך זמן. גודל החברות בענף ופריסתן הרחבה מקנים להן עוצמה עסקית ומצמצמים את רגישותן לשינויים בסביבה העסקית ובמחזוריות הכלכלית. החברות מאופיינות בפיזור רחב של נקודות מכירה ולקוחות. 

בניתוח ענף שווק הדלקים, יש להדגשים את שיעור הרווח התפעולי על פני שיעור הרווח הגולמי מכיוון שהרווח הגולמי מבוסס על מרווח שיווק ביחס למחיר הדלק בשער בז"ן. מרווח השיווק(13) מפוקח ע"י המדינה ונגזר אקסוגנית ממספר פרמטרים ביניהם מחירי הדלקים המקבילים בדרום אירופה, איזור אגן הים התיכון (בנמלי Genova/Lavera ), ושער הדולר. עם זאת, מידרוג מציינת כי יש להתייחס ליחס של שיעור הרווח התפעולי באופן מעורב זאת כפועל יוצא שבתקופות של עליית/ירידת מחירי הדלקים נשחק/נוסק היחס בצורה היוצרת עוות. בניתוח תוצאות הפעילות של כל אחת מהחברות לאורך השנים ניתן לבחון מגמות ביחס של רווח תפעולי מתוך הרווח הגולמי. הרווחיות התפעולית הממוצעת של הענף עומדת על כ- 5%. שיעור רווחיות תפעולית דומה מאפיין גם את ענף קמעונאות המזון בישראל. זוהי רווחיות נמוכה יחסית, המפוצה בהיקפי המחזורים הגבוהים. הגורמים הלוחצים את רווחיות חברות הדלק כוללים: פיקוח על מרווח הבנזין כאמור, תחרות על מרווחים ובעיקר מרווח הסולר והנחות מועדונים וציי רכב בתחום הבנזין, הוצאות שכירות גבוהות שחלקן נובעות מחוזים יקרים לשכירות של תחנות עוגן וכן הרווחיות הנמוכה אינהרנטית במגזר השיווק הישיר. רווחיות החברות בענף הושפעה בשנת 2010 גם מהעלאת העמלה הצולבת ביולי 2010, עבור תחנות דלק מ-0.55% לרמה של 0.975%, אשר גרמה לגידול בהוצאות התפעול.  

חברות שווק הדלקים מאופיינות ברמת מינוף גבוהה וביחסי כיסוי גבוהים יחסית(14). החוב הפיננסי הגבוה בחברות שיווק הדלקים נובע מהיקפי ההשקעות ברכישה ובהקמה של מתחמי התדלוק ותחנות הנוחות וכן מצורכי ההון החוזר הגבוהים אשר מושפעים ממחירי הדלקים. צורכי ההון החוזר נובעים בעיקר ממגזר השיווק הישיר המאופיין באשראי לקוחות ארוך. בנוסף, צורכי ההון החוזר של חברות שיווק הדלקים נמצאים בקורלציה גבוהה עם מחירי חבית נפט. מחיר חבית נפט נע בממוצע בכ- 80$ במהלך שנת 2010, כשב- 31/12/2010 מחיר חבית נפט עמד על כ- 91$. מחיר חבית נפט לתום רבעון ראשון 2011 עלה לכ- 108 דולר, כשהעלייה נבלמה יחסית במהלך רבעון שני 2011. יש לציין כי התחייבות החכירה בגין תחנות הדלק מהווה התחייבות חוץ מאזנית שאינה מקבלת ביטוי בחוב הפיננסי המאזני. מידרוג נוהגת להתאים את יחסי הכיסוי על מנת לשקף התחייבות זו.(15)

ענף שווק הדלקים מאופיין ברגולציה גבוהה בקשר עם הגנה על איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, רישוי עסקים ועוד. פעילות החברות בענף מושפעת משינויים רגולאטורים שחלים מעת לעת במשק הדלק בישראל אשר עשויים להשפיע לשלילה על הכנסות החברות, רווחיותן ואף מעמדן העסקי. השינויים המבניים הבולטים שליוו את הענף בשנים האחרונות כללו את הסרת הפיקוח על מרבית מוצרי הנפט הנמכרים בתחנות ביניהם מחיר הסולר בשנת 1993, הפרטת בתי הזיקוק ופיצולם, הפרטת פי גלילות, כניסות חברות קטנות, הותרת הקמתן של תחנות תדלוק זעירות ושירות תדלוק עצמי. בימים אלו, מונחת על שולחן הכנסת, טיוטת הצעת חוק משק הדלק -2011, מטרתה להסדיר את מכלול הפעילויות במשק הדלק תוך קביעת משטר רישוי ורגולציה מתאימה. חוק משק הדלק כאמור ותיקון 4 לתמ"א 18, עלולים לפגוע בחברות הדלק הגדולות בעקבות איסור התניית שירותים (לרבות נושא ההתקן האוניברסאלי(16)), הגבלת פיזור תחנות הדלק וגושפנקא להקמת תחנות תדלוק זעירות במרכזי ערים. 

במהלך חודש פברואר 2011, פרסם משרד התשתיות טיוטת דו"ח בנוגע לעדכון מרווח השיווק של הבנזין כלפי מטה לכלל חברות שיווק הדלקים בענף. במהלך החודשים הקרובים צפויה להתקבל החלטה בנוגע למידת הפחתת מרווח השיווק. להערכת מידרוג, בחינה זו של משרד התשתיות עלולה להוביל להפחתת מרווח השיווק לחברות הדלקים תוך פגיעה בתוצאות החברות ועלייה בסיכוני האשראי. היקף הפגיעה ייגזר ממהות השינוי עליו יוחלט, אשר כיום קיימת אי וודאות גבוהה לגביו והצעדים אותם תנקוט כל חברה על מנת לצמצם את מידת הפגיעה. 

פעילות השיווק הישיר, המרכזת כ- 40% מהכנסות שלושת חברות הדלקים, מתאפיינת בסיכון ענפי גבוה יחסית לפעילות הקמעונאית בתחנות ומרתקת היקף חוב משמעותי למימון אשראי לקוחות. בנוסף, סיכון אשראי הלקוחות במגזר השיווק הישיר גבוה משמעותית מאשר במגזר התחנות. חברות שווק הדלקים מפחיתות חשיפה זאת באמצעות מנגנוני בקרה פנימיים וכן קבלת ביטחונות, ו/או ערבויות בגין לקוחות המוגדרים כ"מסוכנים". בעבר, חברות שווק הדלקים רשמו חובות מסופקים בהיקפים משמעותיים, כאשר עם השנים בעקבות הידוק מערך הגבייה, מעבר לניהול שמרני ונוהלי מתן אשראי, ירד שיעור החובות המסופקים בחברות. נכון ליום 31/12/2010, ממוצע יתרת חובות מסופקים מתוך יתרת הלקוחות בחברות דלק ישראל ודור אלון הנו כ-5.5%. הוצאות חובות אבודים מהוות כ0.5%-1% מהרווח הגולמי, בחברות אלו בממוצע לשנים 2008-2010.

הנזילות נשענת על חוזק תזרימי המזומנים מפעולות והנכסים השוטפים 

נזילות חברות שיווק הדלקים נשענת על יכולת ייצור מזומנים מפעילות. בפועל, החלק הארי של התזרים מפעולות מופנה להשקעות בהון חוזר, להשקעות הוניות בהתרחבות ולדיבידנדים לבעלי המניות, באופן שהתזרים החופשי הינו שלילי בד"כ והחברות נדרשות למחזר את התחייבויותיהן באופן שוטף. חוסן התזרים התפעולי מהווה פרמטר משמעותי בגמישות הפיננסית. מבנה המאזן של החברות והמרכיב הגבוה של הון חוזר תורמים לגמישות הפיננסית. הגמישות הפיננסית של חברות שווק הדלקים נבחנה והוכחה גם בעת משבר האשראי בשנת 2008.  

יש לציין כי חלק מחברות שווק הדלקים עשויות להיות כפופות למגבלות "לווה בודד" של בנק ישראל. 

החוב הבנקאי מממן בעיקרו יתרות הון חוזר תפעולי. המימון השוטף של חברות שווק הדלקים נסמך על ניצול מסגרות אשראי בנקאי לזמן קצר, שברובן אינן חתומות. לחברות אין  אמות מידה פיננסיות כנגד החוב הבנקאי. המימון מול הבנקים מלווה בדרך כלל בהעמדת שעבוד שוטף על הנכסים בדומה לחברות אחרות בענף הסחר.

היקף סך פירעונות קרן אג"ח של חברות שווק הדלקים (ביחד) לשנת 2011 מסתכם לסך של כ- 760 מליון ₪ ובשנת 2012 מסתכם לסך של כ- 925 מליון ₪. 

 

[1]חברות ענף שיווק הדלקיםהמדורגות ע"י מידרוג נכון למועד דו"ח זה הנן: דלק ישראל (A2 – אופק יציב/רשימת מעקב)  ודור אלון (A2 – אופק יציב).
[2] עפ"י דוחות כספיים שנתיים חברות שווק הדלקים ליום 31/12/2010. נתוני סונול נגזרים מנתוניה הציבוריים של חברת האם גרנית. הכרמל.
[3] חברות שווק הדלקים מדורגות עפ"י מטריצת Moody's ל- retail distribution.
[4] הבלו הנו מס בסכום קבועשל 3.09 ₪ לליטר נקבע ע"י רשות המסים ומעודכן אחת ל-4 חודשים לפי שינוי המדד.הבלו מהווה כ- 43% ממרכיב המחיר הסופי לצרכן. בתחילת שנת 2011, עלה מס הבלו בכ- 20אגורות לליטר (לא כולל מע"מ).
[5] ביוני 2011, עדכנה הסוכנות לאנרגיה, כי מחיר חבית נפט ברמות של 100$ לחבית
מהווה משקולת על הצמיחה העולמית

[6] תמיר אגמון, ניתוח מרווחי המיסים והשיווק בשוק הדלק בישראל ובמדינות מערב אירופה,
10/02/2011. 
[7]מדינת ישראל, משרד התשתיותהלאומיות, 29 במרץ 2011, לשכת הדוברות.
[8]BP Statistical Review, Energy outlook 2030, London January2011
[9] ניתוח מרווחי המסים והשיווק בשוק הדלק בישראלובמדינות מערב אירופה, תמיר אגמון, כלכלן, 10/02/2011.
[10] מצגת דלק ישראל לשוק ההון מחודש אפריל 2011 וכן משרד התשתיות הלאומית,מינהל הדלק, רשימת תחנות תדלוק החוקיות מעודכנת ליום ה- 5 בדצמבר 2010.
[11]כולל חנויות נוחות"אלוניות" בלבד, ללא חנויות AM-PM
[12] נתוני גרנית הנם עפ"י דוחות כספיים מאוחדים גרנית הכרמל ליום 31/12/2010 וכוללים את נתוני גרנית סולו ואת כלל חברות הבנות לרבות סונול, סופרגז, טמבור ו- GES ולפיכךמוטים כלפי מעלה
[13]מרווח השיווק מהווה את הפער בין מחיר שער בז"ן לביו המחיר לצרכן ללא מסים. המדינה מפקחת על מחיר בנזין 95 אוקטן הנמכר בתחנות התדלוק והמחירים מתעדכנים אחת לחודש. נכון ליוני 2011, מחיר לליטר בנזין בתחנה הנו 7.46 ₪ ומרווח שיווק הבנזין הנו כ-70 אגורות לליטר.
[14] ראה מידרוג :"עוצמת הקשר בין מדדים פיננסים לבין דירוג האשראי וענף הפעילות – דוח מיוחד מאי 2011", יחסים פיננסים במתאם מול הסיכון הענפי.
[16] כל רכב שיותקן בו התקן אוניברסאלי יוכל לבצע תדלוק בכל תחנה, דבר שישפיע על התחרות
של ארבעת חברות הדלק הגדולות מול ציי הרכבים.
[17] עפ"י דוחות כספיים חברות הדלק ליום 31/12/2010. התחייבויות חברת סונול כוללות התחייבויות בנקאיות ואינן כוללות אג"ח.
[18] לא כולל נתוני חברת פז נפט בע"מ אשר במגזר קמעונאות ומסחר בדוחותיה
הכספיים לא קיימת תת הפרדה למגזר תדלוק ומסחר ולמגזר שווק ישיר. 

דו"ח מספר:   CTD040711000M