ביום חמישי, 23 ביוני 2016, נערך משאל עם בבריטניה על מנת להכריע בסוגיה האם על בריטניה להישאר בגוש היורו או שמא עליה להתנתק מגוש היורו. תוצאות משאל העם, כפי שהתבהרו במהלך יום שישי, 24 ליוני 2016, חשפו כי העם הבריטי החליט על יציאה מגוש היורו (עם רוב דחוק של כ-52% שהצביעו בעד יציאת בריטניה מגוש היורו, כאשר שיעור ההצבעה נע סביב 77% מכלל האוכלוסייה הזכאית). בהמשך לתוצאה זו, החליט ראש ממשלת בריטניה, מר דיוויד קמרון, על התפטרותו, וזאת היות ובאופן פומבי תמך נחרצות בהישארות בריטניה בגוש היורו ובנאומו לעם הבריטי ציין כי לא יוכל באופן אפקטיבי "לנווט את הספינה" למחוז חפצה בניגוד לדעתו ואמונותיו. בנוסף, כאמור, יש לציין את הדיווח שהועבר על ידי יו"ר הבנק המרכזי של אנגליה, מר מארק קרני, מדבר על הציפייה לאי יציבות כלכלית בשווקים לפחות בטווח הקצר, אך שהבנק מוכן להזרמה של 250 מיליארד ליש"ט למערכת הבנקאית, במידת הצורך.

 

חשוב לציין כי מרבית הסקרים וההערכות שסבבו סביב הנושא האמור, כפי שפורסמו בכלי התקשורת השונים במהלך התקופה האחרונה, חזו אמנם תוצאות צמודות במשאל העם, אך התוצאה החזויה הייתה דווקא הצבעה להישארות בריטניה בגוש היורו.

 

היציאה מגוש היורו צפויה להתבטא בהשלכות כלכליות משמעותיות שיקבלו ביטוי באספקטים שונים של הכלכלות, בהם שערי החליפין של המטבעות אל מול הדולר, אינפלציה וירידה ברמת הצריכה ואי ודאות בכל הקשור לשוק התעסוקה בבריטניה (בין אם לעובדים המקומיים ובין אם לעובדים ממדינות אחרות בבריטניה). השלכות אלו צפויות לא רק לגבי כלכלת בריטניה, אלא אף לגבי כלכלות "מעגל שני" שצפויות להיפגע באופן ישיר ו/או עקיף. בין היתר, ניתן לציין כלכלות כדוגמת אירלנד, הולנד ובלגיה להן קשרי מסחר חזקים עם בריטניה וכלכלות כדוגמת צרפת וגרמניה, אשר עליהן יהיה ככל הנראה נטל גדול יותר בתמיכה בגוש היורו. נושא זה אף עשוי להשליך על הבחירות הקרובות בספרד, אשר נחשבת ככלכלה שנפגעת ממטבע האירו והשתייכות ספרד לגוש היורו ולא מן הנמנע כי תוצאות משאל העם האמור ישפיעו על החלטות שונות ותוצאה דומה בכל הקשור לקשר של ספרד עם גוש היורו.

 

סממנים ראשונים¹ להשלכות אלו ניתן היה לראות בתנודות בשווקים השונים ברחבי העולם, כאשר מטבע הליש"ט צנח בכ-8.2% ביחס לדולר לרמת שפל שלא נראתה כמותה עשרות שנים (שער הנעילה של הליש"ט ביחס לשקל עמד על כ-5.3 ₪ לליש"ט נכון ליום 24 ביוני 2016), הבורסות הגדולות באסיה ובאירופה צללו בשיעורים חדים (ה-CAC הצרפתי, למשל, ירד בכ-8% וה-DAX הגרמני ירד בכ-6.8%), מטבע האירו נחלש אף הוא, אמנם ברמה נמוכה יותר של כ-0.7% לכ-4.31 ₪ לאירו ולעומת זאת, המסחר בזהב ושער החליפין של הדולר התחזקו, כאשר הדולר עלה לרמה של כ-3.88 ₪ לדולר (עלייה של כ-1.8%). 

 

תהליך היפרדות בריטניה מגוש היורו צפוי להימשך זמן מה, וההשפעות השונות על הכלכלות שתוארו לעיל ועל כלכלות נוספות עוד טרם כומתו, כאשר כיום לא ניתן להעריך באופן מדויק האם ועד כמה ייפגעו הכלכלות בטווח הזמן הקצר, ולבטח אפשרות לפגיעה כלכלית קשה ומתמשכת ללא תיקון משמעותי בטווח הזמן הבינוני והארוך.

 

בין ההשפעות האפשריות ניתן לציין השלכות עסקיות בדרך של פגיעה בפעילות השוטפת של חברות, השלכות מימוניות בדרך של עלייה בעלות המימון וצמצום אפשרויות קבלת מימון חדש ו\או ביצוע פעולות מימון מחדש להלוואות קיימות, השלכות חשבונאיות, כמו למשל שחיקת שערי חליפין, שתביא לשחיקת ההון החוזר של החברות ושחיקת ההון העצמי והשלכות תזרימיות בדרך של שחיקת יתרות התזרים במטבעות השונים של כלכלות אירופה ושחיקת התזרימים העתידיים שצפויים להתקבל במידה והירידות בשערי החליפין יימשכו.

 

החשיפות שתוארו לעיל עלולות להשליך לשלילה על סקטור הנדל"ן בבריטניה בפרט ובאירופה בכלל בבואנו לבחון את החברות הישראליות הפעילות באזורים אלו. חשיפות אלו, להערכת מידרוג, יבואו לידי ביטוי במספר אספקטים, בהם ירידות שווי של נכסים וקרקעות, אם לאור שינוי והתאמה של שיעור ההיוון לביקוש נמוך יותר ועסקאות "זולות" ו/או עזיבה אפשרית של עסקים שונים מהמדינה בה הם פועלים, בה הם הקימו סניף או שלוחה, ירידה בהיקף הפעילות וזאת בנוסף לירידות שווי שינבעו משחיקת המטבעות השונים, כפי שכבר התרחשה ותוארה לעיל ועלולה להמשיך במגמה השלילית. בנוסף, קיימת האפשרות לירידה בהיקף הפעילות השוטף שיקטין את הרווחים והתזרים של החברה, יחד עם אפשרויות מימון מצומצמות יותר ועלייה בעלויות המימון הקיימות והחדשות. החשיפות שתוארו להלן וחשיפות אפשריות נוספות הינן בעלות השלכה שלילית וגידול בפרופיל הסיכון של חברות בתחום הנדל"ן, באופן שחברות אלו עלולות להיפגע ברמת הפרמטרים האיכותיים והפרמטרים הכמותיים.

 

חברות תעשייה יצואניות שהן בעלות פעילות משמעותית בבריטניה עלולות להיפגע ממשבר היציאה מהאיחוד הן במישור הריאלי, כתוצאה מחשש להאטה בביקושים המקומיים והן במישור הפיננסי כתוצאה משחיקת המטבע המקומי אל מול השקל. מידת החשיפה וההשפעה תלויה גם במבנה הפעילות במדינות היעד, וככל שהפעילות נשענת על תשומות מקומיות, מידת הפגיעה מתונה יותר. מידת החשיפה לכלכלת בריטניה שאנו מזהים בקרב חברות שאנו מדרגים, בעיקר בתחומי התעשייה והתעשייה הביטחונית, תיבחן על ידינו במהלך התקופה הקרובה. את מידת ההשפעה של משבר מאקרו כלכלי בגוש האירו על היצואניות הישראליות מוקדם מלהעריך בשלב זה.

 

כפועל יוצא, ולאור אי הוודאות השוררת על מידת ההשפעה של המהלך והשלכותיו, מידרוג תמשיך לעקוב ולבחון באופן שוטף ומעמיק על הפגיעה האפשרית ברמות הסיכון העסקי, התפעולי והפיננסי של חברות בעלות פעילות במדינות אירופה.

 

דוחות קשורים: 

הדוחות מפורסמים באתר מידרוג www.midroog.co.il

תאריך הדוח: 26/06/2016